° 1, ש"ז, —  תכונת מי שהוא ראוי ונאות, Eignung, Würdigkeit; qualification, dignité (-y): שהשכל החמרי יש בידו להתאחד עם השכל הפועל ויש בכאן היכולת והראיון, כלומר שהוא יכול וראוי לכך (ר' הלל מוירונא, תגמולי הנפש, יב:).  והשר ההוא וכו' ראוי במיני הראיון, איש אשר כח בו לעמוד בהיכל המלך (שם, כג:).