רְאֵם

רְאֵים, — מ"ר רְאֵמִים, ש"ז, — שור הבר, Bos primigenius, Bison; bison: אל מוציאם ממצרים כתועפת ראם לו (במד' כג כב). בכור שורו הדר לו וקרני רְאֵם קרניו בהם עמים ינגח (דבר' לג יז). כי זבח ליי' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום וירדו רְאֵמִים עמם ופרים עם אבירים (ישע' לד ז). וישבר יי' את ארזי הלבנון וירקידם כמו עגל לבנון ושריון כמו בן רְאֵמִים (תהל' כט ה-ו) במקור נדפס שם כט ה-ו.. ותרם כִּרְאֵים קרני (שם צב יא). ועי' רֵים. — ובתו"מ: וקרני ראם קרניו, שור כחו קשה אבל אין קרניו נאות, ראם קרניו נאות אבל אין כחו קשה, ניתן ליהושע כחו של שור וקרניו של ראם (ספרי דבר' שנג). — ואמר המשורר: קנינך ראמי מדברות ושחים בנהרות באונך (יצחק בן גיאת, קנינך, שעה"ש 20).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים