1, פ"י, יִשְׂטֹם, תִּשְׂטְמִי, יִשְׂטְמֵנִי, יִשְׂטְמֵנוּ, יִשְׂטְמוּנִי, יִשְׂטְמֻהוּ, — צד (ציד) ורדף, jagen, verfolgen; chasser; to hunt: וַיִּשְׂטֹם עשו את יעקב על הברכה אשר ברכו אביו (בראש' כז מא). וימררהו ורבו וַיִּשְׂטְמֻהוּ (את יוסף) בעלי חצים (שם מט כג). ויראו אחי יוסף כי מת אביהם ויאמרו יִשְׂטְמֵנוּ יוסף והשב ישיב לנו את כל הרעה אשר גמלנו אתו (שם נ יה). כי ימיטו עלי און ובאף יִשְׂטְמוּנִי (תהל' נה ד). אפו טרף וַיִשְׂטְמֵנִי חרק עלי בשִניו (איוב נה ד). תהפך לאכזר לי בעצם ידך תִּשְׂטְמֵנִי (שם ל כא). — ובתו"מ: אז נבהלו אלופי אדום וכו', אמרו עבדיו הם באים לעורר (עלינו מלחמה של ) מריבה ששטם אבינו לאביהם שנאמר וישטם עשו את יעקב (מכי' בשלח, מסכת' דשיר' ט). — ובסהמ"א, כלשון שנאה2: ואנטיוכוס המקדוני שטם את שמעון ויטור לו איבה (יוסיפון כח, פראג, מט.). יסיתך היצר בו ויאמר לך וכו' וקנא בו ושטום אותו (ר"י א"ת, חו"ה, יחוד המעשה ה). — ואמרו פיטנים ומשוררים: שמכולם צרת אדמוני עלי גברה וכו' ראשונה לזקני שטם על משפט הבכורה (רסע"ג, תלאות ביום, סליח' לי"ג באדר, סדור רסע"ג, שלז). ושיזמו היות רודנים ושוטמים ונהפך להיות כלם שוטרים (ר' צהלל גאון, לצור יעקב, 1926 HUCA 254). חמס אח יכסה שוטמו ואת חללים ישכב (ר' שמואל יזכה, תלולי דוק, שרידים מהגניזה, וייס, 75). ומה יסיר שאון שוטם ויפיל גאון כעס, השיבותיו נקמה (ר"ש הנגיד, ואומר לי, בן משלי, אברמסון, 131). אזרח עלה בידו אור דברך לא יכבה, בינות שטמים ושטנים לא בסתר ולא במחבא (ר"י הלוי, אזרח עלה, זמורה ז, 257). הרחקתיו את שוטם אשר עקוב יעקב הלוא את עשו ליעקב וכו' (ולנשטין,Unpublished Piyyutim, זולת, 85)3.

— ובינ' פָעו', °שְׂטוּמָה: ותהיה מאליה שטומה (קטע פיוט, כ"י גני' קהיר).

— נִפע',* נִשׂטַם, — ששטמו אותו: אלה תולדות יעקב יוסף וכו' מה זה רועה אף זה רועה זה נשטם וזה נשטם זה נגנב שתי פעמים וזה נגנב שתי פעמים ןכן' (מד"ר בראש' פד, וכעין זה  שם במד' יד). — ןאמר הפיטן: למען קִדם שאת ברכה, הנשטם ולשמך חִכה, מיחם במקלות בשקתות המים (ר"א קליר, למען תמים, הושענו להו"ר).