רִבּוּעָה

°, ש"נ. — כמו א. רְבִיעָה במשמ' שכיבה לזרע1, ואמר הפיטן: הם אסרום להריק רבועות2 , לכן מס חמודם באבעבועות (ר"א קליר, בעשר מכות, סלוק ב פסח).



1 [עפ"י דרשת חז"ל לבמד' כג י, המובאת בערך א. רְבִיעָה.]

2 [מטה לוי: מנעום מפריה ורביה ושלא יריקו הזרע בתשמיש, ע"כ. ומעשה אורג: לכבד ולרבץ בתיהם בארבע פנות הבית כדי לנקות הבית וליפות, ע"כ. ויש דפוס' שכתוב בהם להביא רבועות, ואינו מסתבר.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים