רִָבִיךְ
* 1, ש"ז, — סלת מרבכת: מפני שהיה משה אוהב את אהרן אחיו אמר אל יֹאכל סלת לבדה אלא יאכל סלת ובשר, כאדם שאומר לחברו הילך רביך הילך בשר, הילך רביך הילך בשר (מגילת תענית פרק ח).
1 [כך צ"ל במק' רכיך שבנדפס ובכ"י אצל ניבויאר. השוה: וסלת מרבכת ויקר' ז יב ומעין זה שם ו יד. ת"א: וסולתא רביכא.]