ב. רְבִיָּה

°, ש"נ, — מעשה רֹבה קשת, ירית הקשת: וימררהו ורבו וכו' נעשו לו אחיו אנשי ריב וכו' ואף אם לשון רביית חצים הוא, כך היה לו להנקד (רש"י, בראש' מט כג).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים