°, ש"ז, — כמו א. רְבִיָּה, רִבּוּי: מראש אמנה ירש יש נחלתו, ברביוני צאצאיו חתכו קדוש מעלתו (מאיר ברבי יצחק, אור ישראל, יוצ' שבת א אחר פסח). פריצת גזרים צגו כחומות, קפאו בלב ים רביוני1 תהמות (ר' עזריה מן האדומים, ותען להם מרים, יוצ' ז פסח, מחז' איטל' א, קכ:). ומכלל הדגשות יצאו וכו' אלה מהמה הנה וכו' הנה יש לתת טעם כי אף בלא אות אחרונה תשאר המלה נכונה, כמו אל, הם, הן, ועל כן לא יבטל הדגש ברביונם ממשפטם הראשון (יעקב בן חיים, דרכי הניקוד והנגינות, ואדבר על הדגש).