רֹבִיָּה

° 1, ש"נ, — כמו א. רִבָּה, נערה, עלמה: מעשה ברוביה אחת שנשבית היא ועשר שפחותיה, נטלה יוני אחד והיה מגדלה בתוך ביתו ובא בעל החלום ואמר לו הוציא רוביה זו מתוך ביתך, אמרה לו אשתו אל תוציאה' שוב בא בעל החלום ואמר לו הוציא הרוביה מתוך ביתך וכו' (מדרש תנאים, דברים לב ל, הופמן, 199).



1 [עי' ב. רֹבֶה, א. רִבָּה, הערות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים