רָבַק

°, בינ' פָעוּ', רָבוּק — קָשׁוּר בחבל1, ואמר הפיטן: מפונקים ורבוקים ועזוקים משולים כרגבים מתוקים (נחמיה בן שלמה הנשיא, עבודת יוה"כ, ידיעות מכון שוקן ד, רלז).



1 [עי' בהערה לקמן.] בערך הבא.

חיפוש במילון: