רָבֵק

°, ת"ז, נק' רְבֵקָה, — קשור ומתפטם במרבק1, ואמר הפיטן: הנה תאות נפשי אשר ברוח תחנונים הופקה, ועתה למאכלת מסורה כעגלה דשה ורבקה (אמונה אומן, סליח' צו"ג, מחז' איטל' ב, נט.).



1 [הפיטן יצר צרוף זה, כעגלה דשה וּרְבֵקָה, עפ"י ת"י המתרגם כעגלה: רבקא, ועי' בהערה שאחר זו.] בערך הבא.

חיפוש במילון: