רגג


1 [מן הארמ' שבתו"מ ובתרגומים, וכן בא רג, במשמ' חמד, התאוה בסור', ובערב' בא רַגַּ رجّ במשמ' התרגש, רעד. אך כנראה לא הֻכר שרש זה אף בעבר' שבמקרא, ונקרא במקומו רגג,עי' רָגַג, רִגּוּג, הערות.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים