רִגּוּג
°1, ש"ז, — תאוה, חמדה, כסיפה וגעגועים, כמו רֶגֶג, ואמר הפיטן: תחנוני אזון אומני מחוללי ופדגוגי, לך גלוי צפוי תאב רגוגי (אליה בר שמעיה, אריה ביער, סליח' ב עשי"ת). יזהירו רגוגי מצות שבת ומועד עדי עד (יושבי קצות, מעריב שבת: חוה"מ סכות, מחז' ויטרי, 580).
1 [צורה זו, המצויה מאד בארמ', כגון מאני דריגוגין בתרג' של כלי חמדות (דהי"ב כ כה), היתה גם במקרא, כי במקום כנף רְנָנִים נעלסה (איו' לט יג) הכונה: כנף רִגֻּגִים נעלסה, כלו' כנף חמדה אהובה, והשוה כנגוד: כנף שקוצים (דני' ט כז)