רְגוּבָה

° 1, ש"נ, — עפר, אדמה, Erde; terre; land. ואמר הפיטן: אז מאז מקדם הקדמת תשובה, בטרם המתחת ערץ ויסודי רגובה (בנימין בן זרח, סליח' צום גדליה).



1 [אולי בעיקר בינ' פָעוּ' מן רָגַב, שאמנם אינו נמצא בצורה אחרת.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים