רַגְזָנוּת

*, ש"נ, — תכונת הרגזן: תפלתן של צדיקים מהפכת מדותיו של הקב"ה ממדת רגזנות למדת רחמנות (יבמ' סד.). — ובסהמ"א: ברגזנותו לא נשתכר כלום (רש"י, קדוש' מא.). וחטאו ע"ה הוא שנטה לצד אחד מקצוות ממעלות המדות והוא הסבלנות, כאשר נטה לצד הרגזנות באמרו שמעו נא המורים (ר"ש א"ת, שמנה פרקים לרמב"ם ד). אל תהי נוח לכעוס, אל תכין עצמך לכעס ולרגזנות (הוא, פי' רמב"ם לאב' ב י). הזהר פן תכעיס לזה כי הוא בעל חמה, כי בסבת רגזנותו הוא עור (ר"א מימוני, מעשה ירושלמי, זלוטניק, 59).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים