רְגִיב

°, ש"ז, — בור מים1, ואמר המשורר: נטבע ואין לו דולה, סר גולה, עצמו יבודדה, עלו אזי נִשקָדִי גלמודי, חלש בתוך רגיב (ר"ש שבזי, סאלם יקול, שירי תימן, 214).



1 [ע"פ "רגבייה דטבריה" שבתו"מ (מד"ר קהל', עד אשר לא ירתק), עי' רגב, הערה.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים