°, ש"נ, — מעשה הנרגן, מדון, דברי קטטה, ואמר הפיטן: דברי קיומך קיללנו ודברי רגינתינו ריטשונו (ינאי, דברי אהבתך, קרוב' לתלת דפורענותא, זולאי, רצג). — ואמר המשורר: אלהי בבוא צרי לריב ורגינה, עשה לך כפעלך בזאת השנה (ר"ש הנגיד, אהלל, בן תהלים עט, ששון, נד). לזה יתרון בשבתך שערה עם מתי שכל בעת אמר וענה ולזה קול בלי אומר לחרחר מריבה או להשקיט את רגינה (הוא, שם ק, עג).