רֶגֶשׁ

ש"ז, רָגֶשׁ —  הָמוֹן, התקבצות בני אדם רבים1 ושאונם, Volksmenge, Getümmel; tumulte; crowd : ואתה אנוש כערכי אלופי ומידעי אשר יחדיו נמתיק סוד בבית אלהים נהלך בְּרָגֶשׁ (תהל' נה יד— יה). — ובסהמ"א אף במשמ' שאון ורעש בכלל, ואמר הפיטן: רגש מקבר, צוחה מסלע, בתת יבשי עצם מעפר קול (יוסי בן יוסי, אנוסה לעזרה, שופרות ב ר"ה). רובע מספרות מחנני לכפרות, רגש שופרות, לשפררם יזכור (ר"א קליר, זכר תחלת, זכרונות א ר"ה). איכה קראת בקריאתך לקנות ביד קמים קרואיך ולא זכרת רגש רכב רבותים אשר רצית לרעך (הוא, איכה אצת, קינ' ת"ב). צרי מזעימך באף חרפו עמך ונשאתי אימך ברגש שאון קמיך (יצחק גיאת, באשמורת, סליח' ב עשי"ת ). ‎‎אנא שמע שאגת קול צורריך ורגשם , רוה מדם גושם, ועפרם מחלב ידשם (משלם בן קלונימוס, ברח דודי, גאולה ב פסח ). המון עדים מרעידים ברגש יעריצו אל, המלתם קדשתם עת שלוש קדשת אל (רמב"ע, מלאכים ממליכים, אופן לפרשת שקלים, סדור רומני, דוקס, 61). קרצו ומזרק הגיש ודמו לתוכו ריגש, קרא ואותו פיגש ומירסו ברגש (קטע מעבודה Elbog., Stud.179). —  ואמר המשורר: ורגש צנורים והמית כנורים (דונש, ואמר אל אל תישן, אלוני, סה). —  °ורגש דמעות, ואמר הפיטן: בקראי ענני יום רגש דמעי נגרש, ראיתה אדני אל תחרש (רשב"ג, אלהים אלי, שעה"ש 43). — ובמשמ חוש מרגיש, אחד מחמשת החושים, Sinn; sens(e): ונמצא כתוב בחכמה הקדמונית כי כל מי שיוכל לחלוץ גופו מעל נפשו חושיו ורגשיו מרדוף אחרי העולם ויעלה בנפשו אל הגלגל ימצא שם גמולו (רמב"ע, ערוגת הבשם, ציון ב, 120). ואנו יודעים כי דין רחוקו מן הרגשים החמשה דין שוה והרגשים2 כולם הם חסרון בחינת השכל ‏(ר"י חריזי, מו"נ א מו). כי המדברים חשדו השגת הרגשים משני צדדין וכו' והצד השני אמרו כי הרגשים יטעו במורגשים (הוא, שם שם עב, ההקדמה י"ב). המורגשים מושגים ברגשים (ר"י לטיף, רב פעלים יט). איך ישיג הרגשים מי שאינו מורגש או איך יגיע הרעיונים למי שלא נודע סודו ולא נודע הדרך אליו (מוסרי הפילוסופים א יז). ראה כמה גדולה השינה לבטל הרגשים והתנועות (אברהם בדרשי, חותם תכנית, ישן). — ואמר המשורר: הלא אמרה לך עוד נפשך הון ותאותה תבכר לחדשים, נטה מעל עצתה אל עצת אל וסור מעל חמדת הרגשים (ר"י הלוי, התרדף נערות. דיואן ב, 161). °ורגש במשמ' הרגשת הנפש, תנועת הנפש המתרגשת, Gefühl; sentiment; feeling, רגש של חבה, רגשי תודה, חסר רגש וכדו', נוהג בדבור ובספרות. 



1) [רש"י: רוב עם, וקרובים לכך הם דברי מפרשים אחרים, כגון ריב"ג בסה"ש: בקבוץ, וזה דומה לדברי הארמית הרגישו על מלכא, התקבצו עליו, ותרגום והשבתי את המון מצרים ואבטלית ארגוש מצרים, ע"כ; וכעין זה רד"ק בסה"ש; ראב"ע: בחבורה אחת.  והשבעים: ἐν ὁμονοίᾳ, והול': cum  consensu תרגמוהו כלשון אחדות הנפש, אך בתרג' הארמי: בסרהוביא. וכלשון המיה וקול רעש בא רִגְשָׁא, ריגשא או רוגשא בארמ' שבתו"מ. ועי'  בהערה לשרש רגש.]

 

2) [ר"ש א"ת: החושים.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים