1, ש"ז, רָגַע, מ"ר, רְגָעִים, — חלק קטן של הזמן, כהרף עין, Augenblick; moment: אתם  עם קשה ערף רֶגַע אחד אעלה בקרבך וכליתיך (שמות לג ה). חכי כמעט רֶגַע  עד יעבר זעם (ישע' כו כ). בְּרֶגַע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך וכו' הסתרתי פני רֶגַע  ממך ובחסד עולם רחמתיך (שם נד ז-ח). .  כי רֶגַע2 באפו חיים ברצונו בערב ילין בכי ולבקר רנה (תהל' ל ו). ועתה כמעט רֶגַע היתה תחנה מאת יי' אלהינו להשאיר לנו פליטה (עזר' ט ח). — בְּרֶגַע, כְּרֶגַע, במשמ' פתאֹם: הבדלו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כְּרָגַע (במד' יו כא). הרמו מתוך העדה הזאת ואכלה אתם כְּרָגַע (שם יז י). איך היו לשמה כְרָגַע ספו תמו מן בלהות (תהל' עג יט). יבלו בטוב ימיהם וּכְרֶגַע3 שאול יחתו (איו' כא יג). — כמו רֶגַע, במשמ' זו: ויגדל עון בת עמי מחטאת סדם ההפוכה כמו רֶגַע ולא חלו בה ידים (איכ' ד ו). —  עֲדֵי רגע, במשמ' זו: כי רננת רשעים מקרוב ושמחת חנף עדי רָגַע (איו' כ ה). — ורֶגַע לבד במשמ' זו: ותבאנה שתי אלה רֶגַע ביום אחד שכול ואלמן (ישע' מז ט). פתאום שדדו אהלי רֶגַע יריעתי (ירמ' ד כ). יבשו ויבהלו מאד כל איבי ישבו יבשו רָגַע (תהל' ו יא). רֶגַע ימתו וחצות לילה יגעשו עם ויעברו ויסירו אביר לא ביד (איו' לד כ). —  לִרְגָעִים, בכל רגע ורגע: אני יי' נצרה לִרְגָעִים אשקנה (ישע' כז ג). וחרדו לִרְגָעִים ושממו עליך (יחזק' כו יו). וחרדו לִרְגָעִים איש לנפשו ביום מפלתך (שם לב י). ותפקדנו לבקרים לִרְגָעִים תבחננו (איו' ז יח). —  רֶגַע עשה פלוני כך ורגע עשה כך: רֶגַע אדבר על גוי ועל ממלכה לנתוש ולנתוץ ולהאביד וכו' וְרֶגַע אדבר על גוי ועל ממלכה לבנות ולנטוע (ירמ' יח ז-ט). —  ובתו"מ: העונה אחת מעשרים וארבע בשעה, והעת אחת מעשרים וארבע בעונה, והרגע אחת מעשרים וארבע בעת (רבי, תוספת' ברכ' א א). כמה הוא הרגע, רבי ברכיה בשם ר' חלבו אמר כדי לאומרו4, ורבנן אמרין הרגע כהרף עין, תני שמואל הרגע אחד מחמשת ריבוא וששת אלפים ושמונה מאות וארבעים ושמונה לשעה (ירוש' שם א א). וכמה זעמו (של הקב"ה), רגע, וכמה רגע, אחד מחמשת רבוא ושמונת אלפים ושמנה מאות ושמנים ושמנה5 בשעה וזו היא רגע, ואין כל בריה לכוין אותה שעה וכו' (בבלי שם ז). בשר ודם שאינו יודע לא עתיו ולא רגעיו ולא שעותיו הוא מוסיף מחול על קודש אבל הקב"ה שהוא יודע רגעיו ועתיו ושעותיו נכנס בו כחוט השערה (רשב"י, מדר' בראש' י). — ובסהמ"א: עד שלא נבראו המאורות ביום ד' ג' ימים הראשונים שוים היו במדת שעותיהם ורגעיהם לא פחות ולא יתר (בראשית רבתי, אלבק, 53). מה ארכו רגעי לילי אשר לא נבקע בם שחר (מנחם בן סרוק, אדוני בן אדוני, תשו' תלמידי מנחם, XXV). שהזמן מחובר מרגעים6 (רש"ט פלקירא, תרג' מו"נ א עג, הקד' ג, מורה המורה, עמ' קנג. מה שמצאנו ענינים משוערים תלויים בזמן הם הרגע השעה היום (ר"א הקראי, גן עדן, קדה"ח א, ג.). — וכפתגם: ואין רגע בלי נגע ולא פגע בלא חרדה (ר"י הלוי, יצו האל, דיואן ג, 184). ואין תכלה לגוף כלה ובלה ואין רגע בלי פגע ומקרים (לוי בן אברהם, בתי נפש ולחשים א, ידיעות מכון שוקן ה, כ). שאין שם (בעולם) שעה בלא רעה ולא רגע בלא פגע (ר"ש דוראן, תפארת ישראל א, ח.). — °ובמשמ' אחד מששים במעלה ממעלות העגול: וכל אחד ואחד מהרקיעים וכו' נחלק כ"כ לש"ס חלקים וכו' וכל אחד מהחלקים האלה וכו' נחלק לששים חלקים ונקראין רגעים (ראב"ח הנשיא, ס' העיבור, 16). — °וְרִגְעֵי רְגָעִים, שניות, חלקי הרגעים: וכל רגע מהם (נחלק) לששים רגעי רגעים או לרגעים שניים אם תרצה לומר וכן השניים לשלישיים והשלישיים לרביעיים (שם שם).7