— פעל מסֻפק 1: לבש בשרי רמה וגיש עפר עורי רָגַע 2 וימאס (איו' ז ה ). — ואמר המשורר: חלו לחול אידו ועורותם עלי עצמם כרגע נמאסו רגעו רמב"ע, נטפי דמעות, ברודי, קסז.
— נִפע', °נִרְגַּע, — נתקמט וְנִתְכַּוֵּץ: כל צרבת לשון רגיעת עור הנרגע מחמת חימום (רש"י, יג כג).
1 [עי' בהערה הבאה]
2 [מתרגמים ומפרשים ראו בפסוק זה ענין מחלת איוב וסימניה. ואולם אין רמה ועפר באמת אלא, כבמקומות אחרים, כנויים לקבר ומות, וגם מבנה החרוז בתקבֹּלת דורש חלֻקת מלים אחרת (עי' בפרטים בפרושו של טורטשינר) שלפיה "וגוש" הוא פעל ולא שם, ואין רגע וימאס חלק מפסוק זה, האומר: (אחרי מותי) לבש בשרי רמה וְגָוַשׁ (ז"א וְכָבַשׁ) עפר (את) עורי. ולפי זה "רגע וימאס" הן ממשפט חדש, כגון: רֶגַע וְיִמַּס, כדגמת רֶגַע יָמֻתוּ (לד כ), ורֶגַע שאול יחתו (כא יג). ולפי זה לא היה פעל ב. רְגַע כזה בלשון הקדומה. אך לפי הבנת המפרשים נוהג פעל זה במליצה לקוחה מן הכתוב במשמ' נקמט, נבקע.]