רָגֵעַ

ת"ז, מ"ר סמי' רִגְעֵי, — שקט ושלו, חי בשקט, ruhig; calm; quiet: כי לא שלום ידברו ועל רִגְעֵי1 ארץ דברי מרמות יחשבון (תהל' לה כ). — ואמר המליץ: נהרו אליהם גם נדיבי עמים ורגעי הארץ (ר"ש בלוך, שבילי עולם א, יג.).



1 [לדעת המפרשים מן רֶגַע במשמ' חלק, בקע (ר' משה ג'יקטיליא, בדברי הראב"ע לפסוק).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים