פ"י, — רָדָה אדם דבש אל כפיו, רדה (דבר) על ידיו, גרף ושם אותו1, aufnehmen; ramasser; to take up: ויסר (שמשו) לראות את מפלת האריה והנה עדת דברים בגוית האריה ודבש וַיִּרְדֵּהוּ אל כפיו וילך הלוך ואכל וילך אל אביו ואל אמו ויתן להם ויאכלו ולא הגיד להם כי מגוית האריה רָדָה דבש (שפט' יד ח-ט). הנבאים נבאו בשקר והכהנים יִרְדּוּ2 על ידיהם (ירמ' ה לא). — ורָדָה את האש, גרף את גחלי האש ושם אותן: ממרום שלח אש בעצמתי וַיִּרְדֶּנָּה3 פרש רשת לרגלי השיבני אחור (איכה א יג). — ובתו"מ, רדה חלת דבש, רדה את הכוֶּרת, וגם רדתה הכורת4: כוורת דבורים וכו' והרודה ממנה בשבת חייב (ר"א, שביע' י ז; עקצ' ג י). והמכבד והמרביץ והרודה חלת דבש בשבת חייב חטאת (תוספת' שבת י יג). הורי רבי אימי לרדות עמו (שמותר לעזר לו להוציא את הדבש מהכורת) (ירוש' שביע' ד ג). ההולך לחלוב את עיזיו ולגזוז את רחליו ולרדות את כוורתו, מצאו חבירו ואמר לו מה שעזי חולבות מכור לך, מה שרחלי גוזזות מכור לך, מה שכוורתי במקור נדפס 'כוורתו'. רודה מכור לך (ב"מ סד.). — *ורָדָה פת: הרודה פת חמה ונתנה על פי חבית של יין (תרומ' י ג; מכשיר' ג ג). העושה עסתו קבים ונגעו זה בזה פטורים מן החלה עד שישובו, ר' אליעזר אומר, אף הרודה ונותן לסל הסל מצרפן לחלה (חלה ב ד). שתי הלחם נלושות אחד אחד ונאפות אחד אחד וכו' ובטפוס היה עושה אותן, וכשהוא רדן נותנן בטפוס כדי שלא יתקלקלו (מנח' יא א). השוכח פת בתנור וכו' הרודה רודה בסכין אבל לא במרדה (תוספת' שבת יג ח). של בית גרמו היו בקיעין במעש לחם הפנים ולא רצו ללמד, שלחו חכמים והביאו אומנים מאלכסנדריא והיו אופין כיוצא בהן אלא שאינן בקיעין לרדותם (שם יוה"כ ב ה). החמת שפחתה הכהן להיות רודה בה ככר תרומה טהורה (שם כלים ב"ב ו ד). בית גרמו היו מסיקין מבפנים ורודין מבחוץ ולא היתה (לחם הפנים) מעפשת (ירוש' יומא ג ט; שם שקל' ה ב). הדביק פת בתנור התירו לו לרדותה קודם שיבא לידי חיוב חטאת (שבת ג:). — ואמר המשורר: מנוזלי פיהם תזל חמת עכשוב, אך מדבר פיהו בואה רדה יער רמב"ע, תרשיש א, 12. תאב לבי את חלב פיהו גם יערת רקו יהי רודם הוא, שם ד, 47. דבש מוסר רדה לך משפת כל נבון לחש הוא, שם י, 84. — °רודה דבש, שם צפור: הורדה דבש (דער האניג זוכער) שמו יעיד על מעשיו להיות אוהב מאד לאכל דבש משאר דבר לינדא, ראשית למודים א י, יג..
— נִפע', *נִרְדָּה, — נרדה הפת, הוצאה מן התנור וכדו': של בית גרמו היו מסיקין את התנור מבחוץ והיה נאפה ונרדה מבפנים תוספת' יוה"כ ב ה
1 [עי' בהערה לשרש רדה.]
2 [אלה דברי רד"ק בפרושו: ענין לקיחה מן רדה הדבש כלומר יקחו השחד לעות המשפט יקחו אותם על ידיהם כרודה הדבש בידו שהוא טוב וערב. וי"מ אותו ענין ממשלה מן כי הוא רודה לא תרדה בו ר"ל הכהנים רודים בעם על ידי הנביאים ומצותם ומטים המשפט כרצונם, ע"כ. והפרוש הראשון עקר.]
3 [אמנם יש מציעים קריאות אחרות בגון וַיֹּרִדֶנָּה, או שמבינים במשמ' של א. רָדָה, רדה ויִסֵּר אותן, את עצמותי.]
4 [בתוספת' צוק"מ תרומ' ח יב כתוב: החושש בגרונו לא ירדנו בשמן, אך אין זאת אלא ט"ס במק' יערערנו, עי' עִרְעֵר, והערה שם.]