רִיפָה

ש"נ, מ"ר רִיפוֹת, רִפוֹת, — גרגירי תבואה, גריסי תבואה1, Getreidekörner; grains: ותפרש את המסך על פני הבאר ותשטח עליו הָרִפוֹת2 (ש"ב יז יט). אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הָרִיפוֹת בעלי לא תסור מעליו אולתו (משלי כז כב). — ובסהמ"א: הנודר ממעשה קדרה אינו אסור אלא מדברים שמרתיחין אותן בקדרה כגון ריפות ולביבות וכיוצא בהן (רמב"ם, נדרים ט ז). הכותש את הריפות וכיוצא בהן בתוך שלו ובעת שמכה מנדנד לחצר חבירו (הוא, שכנים יא יג). המכתש הוא הכלי וכו' שכותשין בו הריפות (ר"י נחמיאש, משלי כז כב). ואסור לבשל חטים או ריפות במים או לביבות או קמח או סולת כל אלו באסור, אבל מצה אפויה מותר לבשל (אהרן הקראי, גן עדן, חג המצות ג, מז.). — ואמר המשורר: לולי ימין עוזו אשר לי עמדה אותי כריפות בעלי שחקו (עמנו' פרנסיס, צבי מודח, 107).



1 [עי' בהערה הבאה.]

2 [אלה דברי מ. צ. סגל בפרושו לפסוק: הרפות, חטים כתושות, כן פירשו רש"י ור' יונה בשרשיו ורד"ק שמחברים אותו עם עמודי שמים ירופפו (איו' כו יב), וכן יתר המפרשים העברים, וכן מתרגמים עקילס והוולג' (πτισάνας), והפש' רושא והשוה משלי כז כב: אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות, וי"ת דקילן, תאנים, וכעין זה גם בע' נ"ל ותיאודוטיון: παλάϑας, עוגות של פירות יבשים, ואולי גרסו הפירות, ע"כ.
ומצד הענין פרוש זה של ריפות כגריסי חטים וכדו' אפשרי הוא, אף שאינו מניח את הדעת מצד הלשון. ופ. האופט (Verhandlungen d. 13. Kongr., עמ' 232) ראה במלה זו גרוטאות מתכת, ושולטֶס (ZAW 25, עמ' 357) מפרש את המלה כשם עצם במ"י מן רפת, כערב' רֻפַאת رفات במשמ' שברי כלים, פסלת פירות וכדו', וצ"ע.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים