ב. רִיק

ש"ז, — תכונת הדבר הרֵיק, רֵיקוּת, כְּלִי רִיק, כלי שאין בו כלום, רֵיק: הציגנו כלי רִיק1 בלענו כתנין מלא כרשו מעדני (ירמ' נא לד). — ובמשמ' דָּבָר רֵיק, הבל: ומצרים הבל וָרִיק יעזרו (ישע' ל ז). למה רגשו גויים ולאמים יהגו רִיק (תהל' ב א). עד מה כבודי לכלמה תאהבון רִיק תבקשו כזב (שם ד ג). — ורִיק, לָרִיק, בְּדֵי רִיק, במשמ' רֵיקָם, חנם, ללא תוצאות: וזרעתם לָרִיק זרעכם ואכלהו איביכם (ויקר' כו יו). ותם לָרִיק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה (שם שם כ). ואני אמרתי לָרִיק יגעתי לתהו והבל כחי כליתי (ישע' מט ד). לא יגעו לָרִיק ולא ילדו לבהלה (שם סה כג). ויגעו עמים בדי רִיק ולאמים בדי אש ויעפו (ירמ' נא נח). וייגעו עמים בדי אש ולאמים בדי רִיק יעפו (חבק' ב יג). אך  רִיק  זכיתי לבבי וארחת בנקיו כפי (תהל' עג יג). הקשיח בניה ללא לה לְרִיק יגיעה בלי פחד (איו' לט יו). — ובסהמ"א: הפעולות יחלקו לפי בחינת תכליתם לארבעה חלקים, אם פעולת הבל או פעולת שחוק או פעולת ריק2 או פעולה טובה, אמנם הפעולה אשר יאמר לה ריק היא הפעולה שיכוין בה פועלה תכלית אחת ולא תגיע התכלית ההיא כי ימנעוה מונעים, שאתה תשמע בני אדם יאמרו הרבה פעמים טרחת לריק למי שטרח לבקש איש ולא ימצאהו או טרח במהלך ולא הרויח בסחורתו, ויאמר גם כן השתדלותנו וטרחנו בזה החולה היה לריק, כשלא ירפא (ר"ש א"ת, מו"נ ג כה). שחלקי הפעולות הטבעיות כלם מתוקנות מסודרות וכו' ואין מהם דבר להבל ולא לשחוק ולא לריק, אבל פעולות חכמה גדולה (שם שם). שידמו שקצת פעולות האלוה ית' שחוק וקצתם הבל וקצתם ריק (שם שם). — ואמר המשורר: זכור עת תעלה על לב עשה ריק במסתרים והכסות בכחש (ר"ש הנגיד, בן משלי, ששון, קע; שם, אברמסון, 143). ורחק שמך משם אחי ריק וסכלות אַו (שם, קעז; 162).  — °ובחכמת הטבע, רִיק במשמ' חלל רֵיק, vacuum, נוהג בספרות החדשה. 



1 [אין להבין כאן רִיק כת"ז במקום כלי רֵיק, אלא הנקוד התכון לסמיכות, כגדמת כְּלִי יְקָר.]

2 [בתרג' ר"י חריזי: פעל שוא ובטל.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים