°, רֵקוּת, ש"נ, — תכונת הדבר הריק: בהו, לשון רקות (רש"י, בראש' א ב). ואל תאמר אין לשון ריקות נופל על היוצא אלא על התיק והשק ועל הכלי שיצא ממנו אבל לא על החרב ועל היין וכו' מצינו הלשון מוסב על היוצא וכו' (הוא, שמות טו ט). לפי שכשמוציאין חרב מתערה התער ריק ממנה לכך תולה הריקות בחרב (הוא, תהל' לח ג). שאתה כפעמון בתוך כלי ריקם שמקשקש מצד עצמו ומצד רקות הכלי, כך אתה מה ימריצך לדבר גדולות, רקות דעתך ורקות דעת ההמון אשר אתה בתוכו (ר' אליהו  הכהן, שבט מוסר כה). — וריקות נפש, מצב  האדם שלא אכל, לב רֵיקָן: וממה שיועילם מאד משקה אפסנתין בריקות נפש (קאנון ג יד ד יא). —  ובמשמ' חלל ריק, מקום ריק מכל דבר, vacuum: כאשר תרחיק המחשבה והסברא העדר הרקות, וההקשות השכליות מחייבות זה (ר"י א"ת, כוזרי ג מט). זה הכדור בכללו מחובר מן הגלגלים ומן היסודות הארבעה ומה שהורכב מהם ואין רקות1 בו כלל אלא מקשה מלא נקודות (ר"ש א"ת, מו"נ א עב). אין פנוי ביניהם ולא רקות כלל (שם שם). ההקדמה הראשונה לקיים העצם הפרדי, ההקדמה השנית מציאות הרקות (שם שם עג). קדמוני המדברים וכו' מאמינים גם כן שהרקות נמצא והוא רוחק אחד  או רחקים אין דבר בהם כלל אלא רקים מכל גוף, נעדר מהם כל עצם (שם שם). והמופת לבטול הרקות הוא בעצמו מופת למציאותו (ר"י לטיף, רב פעלים ס, יט.). ובחכמת הטבע טבעו בבוץ רגליו וכו' ורקה נפשו תכין מציאות לרקות (פולמוס שלמה בונפיד בנכבדי סרגוסה, קבץ על יד י"ד, כא). לא זכרה התורה יסוד האויר הפשוט וכו' להיותו בלתי מוחש והיו רבים מהקדמונים חושבים שאינו נמצא אבל הוא ריקות (ר"י אברבנאל, בראש' א רוח).