1, תה"פ מן רֵיק, — א) בידים רֵיקוֹת, מבלי להביא דבר, mit leeren Händen; les mains vides; empty: ולא יראו פני רֵיקָם (שמות כג יה, שם לד כ). שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני יי' אלהיך וכו' ולא יראה את פני יי' רֵיקָם (דבר' יו יו). שש השערים האלה נתן לי כי אמר אל תבואי רֵיקָם אל חמותך (רות ג יז). — ובמשמ' מבלי שיהיה לו דבר: והיה כי תלכון לא תלכו רֵיקָם ושאלה אשה משכנתה וכו' ונצלתם את מצרים (שמות ג כא-כב). אני מלאה הלכתי וְרֵיקָם השיבני יי' (רות א כא). — ובצרוף, שב ריקם במשמ' ללא תוצאות, מבלי להשיג דבר: מדם חללים מחלב גבורים קשת יהונתן לא נשוג אחור וחרב שאול לא תשוב רֵיקָם (ש"ב א כב). כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי רֵיקָם כי אם עשה את אשר חפצתי והצליח אשר שלחתיו (ישע' נה יא). באו על גבים לא מצאו מים שבו כליהם רֵיקָם בשו והכלמו וחפו ראשם (ירמ' יד ג). חציו כגבור משכיל לא ישוב רֵיקָם שם נ ט. — ובוֹשׂ ריקם: גם כל קויך לא יבשו יבשו הבוגדים רֵיקָם (תהל' כה ג). — ושלח את פלוני ריקם, מבלי לתת לו דבר: לולי אלהי אבי וכו' כי עתה רֵיקָם שלחתני (בראש' לא מב). וכי תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו רֵיקָם העניק תעניק לו וכו' (דבר' יה יג-יד). אם משלחים את ארון אלהי ישראל אל תשלחו אתו רֵיקָם כי השב תשיבו לו אשם (ש"א ו ג). אלמנות שלחת רֵיקָם וזרעות יתמים ידכא (איו' כב ט). — ב) ובמשמ' חנם, ללא סבה: אם גמלתי שלמי רע ואחלצה צוררי רֵיקָם (תהל' ז ה). — ובתו"מ: כל המאריך בתפלתו אין תפלתו חוזרת ריקם (ר' חנינא, ברכ' לב:). ברית כרותה לי"ג מדות שאינן חוזרות ריקם (רב יהודה, ר"ה יז:). המשביע את חבירו לשקר סוף שיצא ריקם מכל ממונו (ר' אייבו, מד"ר ויקר' ו). נכנס (דמא בן נתינא) ומצא רגלו של אביו פשוטה וכו' והיה ישן, שלא בקש לצערו ויצא לחוץ ריקם (שם דבר' א). כשם שהיית מחניף בפיך וכו' והוצאת אותו ריקם , כך אני עושה לך וכו' (פסיק' רב', עשר תעשר, קכז:). חנה שנתפללה לפני הקב"ה ולא הוציאה הקב"ה ריקם מתפילתה (שם, כי פקד ה', קעט:). — *וכת"ז במשמ' רֵיק, כמו רֵיקָן: מורידין לפני התיבה זקן ורגיל ויש לו בנים וביתו ריקם2 כדי שיהא לבו שלם בתפלה (תענ' ב ב). מטופל ואין לו, ויש לו יגיעה בשדה וביתו ריקם (ר' יהודה, בבלי שם טז.). זהו שביתו ריקם מן העבירה (רב חסדא, שם טז:). אינו דין שיהא שולחן שלך מלא ושולחן של רבך ריקם (מכי', מסכ' דנזיקין כ). הריק שבריקים זה ארכסיטס שאין ריקם הימנו מכל מצוה (ר' אבא בר כהנא, מד"ר במד' ד). — ובתפלה: אבינו מלכנו נא אל תשיבנו ריקם מלפניך (אבינו מלכנו). ומלפניך מלכנו ריקם אל תשיבנו (שמע קולנו, תפלת י"ח). — ובסהמ"א: לא היה נוטל שכרו והיה הולך לביתו ריקם (ר"ח, שבת קכט:). באין שוורים האבוס ריקם שאפילו תבן אין מצוי בבית (רש"י, משלי יד ד). בר, נקי וריקם (שם שם). הכד מקשקש כדרך כלי ריקם שנשמע בו קול הברה כשמקשקשין עליו (הוא, ב"מ נט., ד"ה נקיש). תפל, ריקם ונגוב וחסר כל טעם מאכל (הוא, סנה' מט:, ד"ה רוק). שאתה כפעמון בתוך כלי ריקם שמקשקש מצד עצמו ומצד רקות הכלי (ר' אליהו הכהן, שבט מוסר כה). ירד ירדנו בתחלה לבית אחד סמוך ריקם ריקם והחלונות פתוחות והזמן קר (חיד"א, מעגל טוב השלם, 5). — ואמר הפיטן: ומה ריקם במעשים נבחרים לולי נדבותיך מקבל חוזרים (אהרן הכהן מעכו, ומה אנוש, ידיעות מכון שוקן ה, קעח). — ואמר המשורר: אשר יגע וקנה לו ספרים ולבו מאשר בם רק ורקם, כפסח אשר חקק עלי קיר מאת רגל ובא לקום ולא קם (ר"ש הנגיד, בן משלי, ששון, קכב; שם, אברמסון, 9). אנוש ריקם וקורא בספרים כאני תוך ים בלא תרן ומלח (ראב"ע, אנוש, כהנא א, 83). — °מקום רֵיקָם, רֵיקוּת, חלל ריק, vacuum: כן זה העיגול בכללו הוא מחובר מגלגלים רבים ומן היסודות הארבע ומה שהורכב מהן ואין בהם מקום ריקם3 כלל (ר"י חריזי, מו"נ א עא). ונשאר לבאר שאין בעולם מקום ריקם , דע, יחנך הבורא, כי ענין הריקם הוא שיהיה מקמו ריקם בלי גוף וכו' ואם יאמר הואיל ואמרת שאין מקום ריקם איך יתכן לבעלי חיים ללכת באויר, תשובתי מפני שהאויר מתקבץ (עולם קטן, הוצ' הורויץ, 15-16).
1 [היא המלה רֵיק בתוספת הסוים במ"מ שהפך סימן ליחסת תה"פ (adverbialis) ויחסת-את (accusativus) בכמה מן הלשונות השמיות. עי' טורטשינר, הלשון והספר א, 261 וכו'.]
2 [בירוש', במשנה ובגמרא שם: ריקן.]
3 [בתרגום ר"ש א"ת: רקות.]