רֵיקָנוּת
*, ש"נ, — כמו רִיק, רֵיקוּת, תכונת הדבר הרֵיק: תאהבון ריק, מה אתם מרדפים אחר דברים של ריקנות (פסיק' רב', עניה סוערה, איש־שלום, קמז:). — ובסהמ"א כמו ריקוּת, ריק, במשמ' ריקות מכל חֹמֶר, vacuum: ובהיות האש היסודי דואג תמיד שלא יתן רקנות בגשם אז מפציר בחלקים הדקים המפוזרים שיתחברו יחדו (טוביה כץ, מעשה טוביה ה ב, עב.).