*, ת"ז, מ"ר רֵיקָנִים, — כמו רֵיק, בנגוד למלא, כלי ריקן: ועושין מחיצה בכל הכלים בין מלאים בין ריקנים, בשביל שלא תעבור הדליקה (שבת טז ה). שחט ישראל וקבל הכהן נותנו לחברו וחברו לחברו ומקבל את המלא ומחזיר את הריקן (פסח' ה ו). ערה דם הפר לתוך דם השעיר ונתן את המלא בריקן (יומא ה ד). עומד הוא הטהור לחטאת על גבי תנור ובידו כלי ריקן (פרה י ה). מעשה בזקן אחד בערדסקאות שהיה שוקל כלכלתו מליאה וחוזר ושוקלה ריקנית (ר' שמעון בן אלעזר, תוספת' תרומ' ג ד). מודים בית שמאי לבית הילל שמוליכין כלים מליאים לצורך וריקנין למלאותן (שם יו"ט א יא). שנים שזרקו שני אבנים ושברו שתי חביות וכו' אחת מליאה ואחת ריקנית, זה אומר את הריקנית וזה אומר את הריקנית, משלמין את הריקנית (שם שם ג ז). אשפה מועלין בה ובזיבלה, בור מועלין בו ובמימיו, שובך מועלין בו וביוניו, הקדישן ריקנין ואחר כך נתמלא מועלין בהן (שם מעי' א יט). תיבה שהיא מליאה כלים וקבע לה כסוי טמאה, היתה ריקנית וקבע לה כסוי טהורה, למה זה דומה לכדו ריקנית שהיא מלאה הרוח שהיא טהורה (שם כלים ב"מ י א). מקוה שהניחו ריקן ובא ומצאו מלא כשר (שם מקוא' ב א). נגעו בו טהרות (בכלי חרס) בשעה שהוא ריקן הטהרות טמאות (ירוש' חגי' ג ד). מדת בשר ודם כלי ריקן מחזיק, מלא אינו מחזיק, אבל הקב"ה אינו כן, מלא מחזיק, ריקן אינו מחזיק (ר' זירא או ר' חיננא בר פפא, ברכ' מ.). מה שק מיטלטל מלא וריקן אף כל מיטלטל מלא וריקן לאפוקי ספיניה דאינה מיטלטלת מלא וריקן (שבת פג:). דתניא, הוציאו לו כף ריקן מלשכת הכלים ומחתה גדושה של קטורת מלשכת בית אבטינס (יומא מז.). לא יאמר אדם לחבירו טול שמן מפך ריקן (כלה רבתי י). בנוהג שבעולם אדם מפנה כלי מלא לתוך כלי ריקן או שמא כלי מלא לתוך כלי מלא (מד"ר ויקר' י). — *ורֵיקָן בנגוד לטָעוּן: (חמור) אחד טעון ואחד ריקן מעבירין את הריקן מפני הרכוב, היו שניהם וכו' ריקנים עושין פשרה ביניהם (תוספת' ב"ק ב י). (שכר) פועלים לנכש ומצאו שדהו זלחה נותן להן שכר הליכה וחזירה שלא דומה הבא טעון לבא ריקן (ירוש' ב"מ ו א). — *ורֵיקָן, מי שידיו ריקות, שאין לו כלום: נהגו כהנים עין יפה שלא להוציא את אחיהם ריקנין אלא מקמצין ונותנין להן (רבן שמעון בן גמליאל, תוספת' פאה ד ג). ואין נראין (ישראל בשלש רגלים) חצאין משום שנאמר כל זכורך, ואין נראין ריקנים משום שנאמר לא יראו פני ריקם (ר' יוסי ברבי יהודה, חגי' ז.). אמר רב, מותר שליש בשכרך הרי זה מותר, ושמואל אמר, לא מצא מותר שליש ילך לביתו ריקן? (ב"מ סט.). — *ובית ריקן, בלי מזונות: מודה לי אבא (שאין פוסקין מזונות לאשת איש) בג' חדשים הראשונים, לפי שאין אדם מניח ביתו ריקן (שמואל, כתוב' קז.). — *וריקן במשמ' על לב ריק, על קֵבה ריקה: כל הרפואות אדם עושה אותם כשהוא ריקן וזה אפילו שבע (הוא, כלה רבתי א). — *אכל פתו ריקן, בלא כלום, מבלי לתבל אותה בתבשיל: ומעשה ברבי יהושע שנתאחר אצל אלמנה אחת וכו' הקדיחתו (את התבשיל) מלח וכיון שטעמו ר' יהושע משך ידו ממנו ואכל פתו ריקן (ד"א רבה ו). הביא להם שני תבשילין אחד חי ואחד מבושל וכו' הפקח שבהן אחז את הקלח בידו אחת ותלשו, לא בא אחריו, משך ידו הימנו ואכל פתו ריקן 1 (שם ז). — *ובהשאלה, ריקן, כמו רֵיק ופֹחֵז, ריק מתֹּכן רוחני: כפלח הרמון רקתך, מאי רקתך, אפי' ריקנין שבך מלאים מצות כרמון (ברכ' נז.). — *ודבר ריקן, דבר שלא לצרך: הא לא נתן בה מעלה עשן או שחיסר אחת מכל סמניה חייב מיתה, ותיפוק לי דקא מעייל ביאה ריקנית (יומא נג.). — ובסהמ"א: שאלו השיבותיך  ריקנית יש להם לומר לאחר שנתעלל בה החזירה, עכשיו שהוצרכתי לבזבז ממון ולפייסך יודעים יהיו שעל כרחי השיבותיך (רש"י, בראש' כ טז). וצ"ל שראש הארון פתוח שאם היה סתום אדרב' כי יש בו פותח טפח מטמא ואפילו בצד הריקן שבו (תוס' ברכ' יט:, ד"ה רוב). למד לך מיעקב אבינו שבתחילה היה ריקן ולבסוף ויהי לו צאן רבות (מדה"ג בראש' ל מג, מרגליות, תקמו). מפני מה משביעין את האדם בנודות נפוחות כלומר אתמול היו מלאות גידים ועצמות ועכשיו הן ריקניות2 מכלום (ר' סימון, שם שמות כ ז, הופמן, 222). השכיר עמל ומצטער כל היום לשכרו ואת מוציאו ריקן (מדרש תנאים כד טו, הופמן, 159). עני וריקן מכל טוב (מעשה ירושלמי, זלוטניק, 50). על מה אני דואג ובוכה הלא על שאני רואה היותך (ירושלים) ריקנית מאנשים טובים (ר"ש אבן וירגא, שבט יהודה, הנובר, 56). נותנת עצה לקטנים ולנערים ולזקנים ולשלמים ולריקנים (ר"ע אבוהב, מנוה"מ, הקד'). עשר כדים שמן יש לי בידך, אין לך בידי אלא עשר כדים ריקנים חייב שבועת התורה (שו"ע חו"מ, הלואה פח יח). היה זה בא בכד של דבש וזה בא בקנקנים רקנים וכו' (שם שם, אבידה ומציאה רסד ו). — ואמר המשורר: הקנקן ריקן בלי יין (ראב"ע, הקנקן, כהנא א, 13). — °וריקנית במשמ' לא הרה, לא מעֻברת: שתי נשים מסרו עצמן על שבט יהודה, תמר ורות, תמר היתה צועקת אל אצא ריקנית מן הבית הזה (מד"ז רות, שובנה בנותי, בובר, 49). אבל כחש גופה מחמת המכה ונפחתו דמיה משהיתה ראויה לימכר כשהיתה בריאה ריקנית , הוא נזק (רש"י, ב"ק מט., ד"ה שמין). אשה משבחת לימכר כשהיא הרה יותר מריקנית (הוא, שם שם, ד"ה קשיא). ריקנית ונתעברה (הוא, שם, צה:, ד"ה בשבח). שהמעוברת כבידה מן הריקנית (הוא, ב"מ עט:, ד"ה ש"מ). שהיו הבריות עושקין אותה (את לאה). בדברים ואמרין לה ומה ספונה ליך שרמית באחותיך וסופיך לצאת ריקנית מן הצדיק הזה (מדה"ג בראש' כט לא, מרגליות, תקכב). רמזי תורת נדה, כל שבעה יושבת בדודה, בין ריקנית בין הרה (יהודה הדסי, אשכל הכפר שסד, ד"ה לראות). — °ורחל ריקנית, שאין עליה צמר: גנב פרה ריקנית ונתעברה אצלו וילדה או רחל ריקנית ונטענה אצלו וגזזה וכו' (טור חו"מ שנד).

— °ובהשאלה, מלה ריקנית, מלה בדויה, שאין יסוד לה בלשון: ואם אמר הנטען לי והיך תוכל לצרף עשיתיני כדבריך והיא מלה שקרנית ריקנית ואני אומר אם הכופר הרשע דיברו בהבאי ובריקן אני אדברנה באמונה ובחילה ובתפילה (דונש, תשו' על רסע"ג 102). — °וטענה ריקנית, טענה שאין עמה הוכחה: במה דברים אמורים (שכופין אותו לעלות לבית דין הגדול) כשיהיו שם עדים או ראיה לנגזל או לניזק או למלוה אבל טענה רקנית אין מחייבין את הנטען לצאת כלל (רמב"ם, סנהדרין ו ח). — ואמר הפיטן: רובים ימציאוהו מחתות דקה ריקן כף להריקה (משלם בן קלונימוס, קטע מעבודה, Stud, Elbog, 130). צעקתנו שלש עשרה משוב ריקנית צורחת קול ערב יונה שתקנית (שלמה הבבלי, אורח צדקה, סליח' מנח' יוה"כ).