א. רְעָדָה

ש"נ — כמו רַעַד: פחדו בציון חטאים אחזה רְעָדָה חנפים (ישע' לג יד). עבדו את יי' ביראה וגילו בִּרְעָדָה (תהל' ב יא). רְעָדָה אחזתם שם חיל כיולדה (שם מח ז). פחד קראני וּרְעָדָה ורב עצמותי הפחיד (איו' ד יד). — ובתו"מ: לכשיבוא יום רעדה תגילו (ר' אחא, ירוש' ברכ' ה א). במקום גילה שם תהא רעדה (רבא, בבלי שם ל:). וכל מלכי עכו"ם אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה (ר"א המודעי, זבח' קטז.). ויבטל שעבוד העכו"ם מישראל ויהיו עובדים אותו בשמחה וכו' אבל העכו"ם יהיו עובדין אותו ברעדה (תנחו' נח יט). — ובסהמ"א: ועל רעדת הארץ וכו' אומר בא"י אמ"ה עושה מעשה בראשית (טוא"ח רכז). — ואמר הפיטן: ועת קרא אותם רעדה אחזתם ויצאה נשמתם ברתת ושברים (רשב"ג, שמר לבי, אזהרות, ביאליק-רבניצקי ב, 136). — °וברפואה, מחלת הרועד באבריו: וההפרש בין הרעדה והרתת, שהרעדה היא מן המניעה הנופלת מכח החצוני והכח הטבעי וכו' ואין מנוחת הרתת ברצוננו (פרקי משה ז). ששם הרעש והרעדה שמות נרדפים (שם כג). שיקראו הרעדה מה שסבתו נמשכת אחר חולשת הכח וכו' (שם שם).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים