רָעוּל
*, ת"ז, — עטוף ברְעָלָה, בצעיף1, verschleiert; voilé; veiled: ערביות יוצאות רעולות ומדיות פרופות (שבת ו ו).
1 [כך רֹב המפרשים, אך הרמב"ם, כנראה ע"פ שמוש רעלה בערב' במשמ' מושכה שבצואר הסוס, מפרש: רעולות כמו פעמונים או זגין כי הנשים הערביות היו יוצאין בזגין כמו שמנהגן לצאת תמיד והוא מין ממיני החלי הנטיפות והשרות והרעלות (ישעיה ג) וכמוהו והברושים הרעלו (נחום ב) כלומר הונדו והונעו כדי שיפול פריין, ע"כ, ולפי זה שמושו בש"ע רְעָלָה.]