רָעוּעַ

* 1, ת"ז, — רצוץ, שבור, עומד להשבר ולנפֹּל, zerbrochen, baufällig; brisé, caduc; broken, dilapidated: הטופל את (הכלי) הבריא טהור ואת הרעוע טמא (כלים ג ה). הכא בסכה רעועה עסקינן (רב נחמן בר יצחק, ביצה ל:). מפולת שאמרו בריאות ולא רעועות (ת"ר, תענ' כ:). אמרו עליו על נחום איש גם זו שהיה סומא משתי עיניו וכו' והיה מוטל בבית רעוע (שם כא.). סולם רעוע היה (קדוש' לט:). מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו ת"ל לא תשים דמים בביתך (רבי נתן, ב"ק טו:). המצניע קוצותיו וזכוכיותיו לתוך כותל של חבירו וכו' והזיקו חייב המצניע, א"ר יוחנן לא שנו אלא בכותל רעוע (שם ל.). — *ובהשאלה, שכירות רעועה, חלשה: אין עירוב מועיל במקום עכו"ם ואין ביטול רשות מועיל במקום עכו"ם עד שישכיר וכו' הניחא למ"ד שכירות בריאה בעינן אלא למ"ד שכירות רעועה בעינן מאי איכא למימר וכו' מאי רעועה מאי בריאה, אילימא בריאה בפרוטה רעועה פחות משוה פרוטה וכו' (ערוב' סב.). — ובסהמ"א: והחיים והמות וכו' אחוזים בשתי קצות גשר רעוע וכל ברואי תבל עוברים עליו (רבי בחיי, ברכי נפשי, תוכחה, בראש חו"ה). שהעכו"ם מחזירן מיד הגזלן אעפ"י שאין שם עדים שגזל אלא בראיות רעועות ובאומד הדעת (רמב"ם, גזלה ואבדה ו ג). ודברים אלו קלים הן עד מאד ורעועים וכו' שאין זה הבא בהרשאה זו הרעועה פחות משליח שעשהו (הוא, שלוחין ג ז). הפרק החמישי לבאר במה שחשבו להעזר בו הבאים אחריהם המאמינים בישו בחולקם על התורה ובהריסתה לפי דעתם הרעועה והפחותה והמגונה (פרופיט דוראן, כלימת הגוים, הצופה מארץ הגר ג, 103). היוצר הזה כשהוא בודק את כבשונו אינו בודק הקנקנים הרעועים2 (רפעל מנורצי, מרפא לנפש, יח.).



1 [בעקר בינו' פעו' מן ב. רָעַע, עי' שם.]

2 [במקור הדברים במד"ר בראש' לב: מרועעים.]

חיפוש במילון: