ב. רעל

1, ממנו רָעוּל, *ב. רָעַל, רְעָלָה.



1 [כל המצֹרָף כאן בשרש זה כלשון כסוי נגזר כנראה משם העצם רְעָלָה, ובערב' רַעְל رعل , צעיף, ואפשר שמלה יסודית זו קרובה היא אל ערל, עָרְלָה כלשון כסוי, וזאת אעפ"י שכנגד ערלה וכדו' בא בערב' ע'רל غرل ולא ערל, כי שנוי ע-ע' מצוי הוא על יד ר, ואף אפשר ששם הצעיף שאול הוא בערב' מלשון שמית שאין בה ע', כבעבר'.]

חיפוש במילון: