*, ש"נ, — אהבת רעים, ידידות, Freundschaft; amitié; friendship: השוכן בבית הזה יטע ביניכם אהבה ואחוה שלום וריעות (ר' חלבו, ירוש' ברכ' א ח). לא נמנעו ב"ש מלישא נשים מב"ה ולא ב"ה מב"ש ללמדך שחיבה וריעות נוהגין זה בזה (יבמ' יד:).  אשר ברא ששון ושמחה חתן וכלה גילה רינה דיצה חדוה אהבה ואחוה ושלום וריעות (רב יהודה, ברכת חתנים, כתוב' ח.).  אדם זה לשון חבה ולשון אחוה ולשון רעות (מד"ר ויקר' ב). —  ואמר הפיטן: חשק חבת רעותי וחפץ חלבי רעותי (שלמה הבבלי, אור, יוצר א פסח).  אנא עוררה אהבתך הישנה אשר אהבת לעדת מי מנה בכל כנויי חבה ואחוה ורעות מכונה (שלמה, אנא עוררה, סליח' ער"ה).