רִעוּעַ

°, ש"ז, —  רִצּוּץ, שבירה:  בדק הבית, רעוע הבית (רש"י, בראש' מב ט)ריעוע הספינה שמתרועעת בהוצאת חבילות והכנסת חבילות (הוא, ב"מ עט:).  לשמור אותו מהריעועים וההפסדים (רשב"ץ דוראן, מגן אבות, חלק יעקב ד, סו).  — ואמר הפיטן:  שלמו תמו עת רעוע בונינו (שלמה הבבלי, אב לרחם, סליח' ער"ה).

חיפוש במילון: