רִעוּעַ
°, ש"ז, — רִצּוּץ, שבירה: בדק הבית, רעוע הבית (רש"י, בראש' מב ט). ריעוע הספינה שמתרועעת בהוצאת חבילות והכנסת חבילות (הוא, ב"מ עט:). לשמור אותו מהריעועים וההפסדים (רשב"ץ דוראן, מגן אבות, חלק יעקב ד, סו). — ואמר הפיטן: שלמו תמו עת רעוע בונינו (שלמה הבבלי, אב לרחם, סליח' ער"ה).