1, ש"נ, כנ' רְעוּתָהּ, — רֵעָה, רעיה: שמה קננה קפוז ותמלט ובקעה ודגרה בצלה אך שם נקבצו דיות אשה רְעוּתָהּ דרשו מעל ספר יי' וקראו אחת מהנה לא נעדרה אשה רְעוּתָהּ לא פקדו (ישע' לד יה— יו). כי שמענה נשים דבר יי' ותקח אזנכם דבר פיו ולמדנה בנתיכם נהי ואשה רְעוּתָהּ קינה (ירמ' ט יט). המתה תמות והנכחדת תכחד והנשארות תאכלנה אשה את בשר רְעוּתּה (זכר' יא ט). אם על המלך טוב יצא דבר מלכות מלפניו וכו' אשר לא תבוא ושתי לפני המלך אחשורוש ומלכותה יתן המלך לִרְעוּתָהּ הטובה ממנה (אסתר א יט).