רָעַז

°, פ"י, — החליש, התיש כח, schwächen; affaiblir; to weaken: זרו לועזים מצח מעזים וקפאו בעזים כנבל רעוזים (ר"א קליר, אזרח בט, קרוב' פורים). דוחו יד יבין היה לצור מעוז כף אשת הקני ראש השר לרעוז (יצחק בן שמואל חבר, יתנו צדקות יה, עושה שלום לשבת חנוכה, מחז' איטל' א, סט.).

חיפוש במילון:
ערכים קשורים