ב. רְעוּת

1, — שה"פ מן א. רָעָה, רְעוּת רוּחַ, מעשה הרועה רוח, הרודף אחר הבל ורוח: ראיתי את כל המעשים שנעשו תחת השמש והנה הכל הבל וּרְעוּת רוח (קהל' א יד). ופניתי אני בכל מעשי שעשו ידי ובעמל שעמלתי לעשות והנה הכל הבל וּרְעוּת רוח (שם ב יא). כי רע עלי המעשה שנעשה תחת השמש כי הכל הבל וּרְעוּת רוח (שם שם יז).  גם זה הבל וּרְעוּת רוח (שם שם כו); שם  ד ד  שם ו ט.  טוב מלא כף נחת ממלא חפנים עמל וּרְעוּת רוח (שם ד ו). —  ובסהמ"א:  כי ראוי והגון הוא שיסוב כל ספר שיכתב על קוטבי התורה הקדושה והתמימה ושאר ספרי הנבואה שהם האמת והצדק וכו' וזולת זה הכל הבל ורעות רוח (יוסיפון, גינצבורג, רד).



1 [בעוד שבא רעה רוח (הוש' יב ב) כלשון רדיפת הבלים בכונה, בא רעות רוח בס' קהלת במשמ' התוצאה:  בכל עמלו לא ישיג אלא רוח והבל.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים