פ"י, יִרְצֶה, תִּרְצֶה, תִּרֶץ, יִרְצוּ, — רָצָה אדם את חובו, את עונו, רצה השָׂכיר את יומו, שִׁלֵּם אותו1 בתמורתו: או אז יכנע לבבכם הערל ואז יִרְצוּ את עונם (ויקר' כו מא). והם יִרְצוּ את עונם (שם שם מג). שעה מעליו ויחדל עד יִרְצֶה כשכיר יומו2 (איו' יד ו). — ורָצְתָה הארץ את שבתותיה: אז תִּרְצֶה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה (ויקר' כו לד). והארץ תעזב מהם וְתִרֶץ את שבתתיה בהשמה מהם (שם שם מג). למלאות דבר יי' בפי ירמיהו עד רָצְתָה הארץ את שבתותיה (דהי"ב לו כא). — ובסהמ"א: כי קרוב הוא, שירצו הכנענים את עונם (מדה"ג שמות יג יז).

— נִפע', נִרְצָה, — נרצה החוב, העון, שֻׁלם, רצו אותו: כי מלאה צבאה כי נִרְצָה עונה כי לקחה מיד יי' כפלים בכל חטאתיה (ישע' מ ב). — ואמר המשורר: הנה העון נרצה ואדני בעמו רצה (ר"י הלוי, ירושלים, זמורה ז, 269).

— הִפע', הִרְצָת, — כמו קל: אז תשבת הארץ וְהִרְצָת את שבתתיה (ויקר' כו לד). — *והִרְצָה אדם מָעוֹת לחנוני וכדו', שלם אותן, ספר אותן לפניו3, zahlen, (auf)zählen, payer, compter; to pay down, enumrrate: טבלה העליונה שמרצים עליה את המעות אף על פי שיש לה ליזבז טהור (תוספת' כלים ב"מ י ד). מי שהיו מימיו על כתפיו, מיאנה בפניו וחלצה בפניו והרצה סלע לאחר והראה דרך לאחר, אם עמד פסול, אם לא עמד כשר (שם פרה ז ו). המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה וכו' לא ינקה מדינה של גיהנם (ת"ר, עירוב' יח:). הרבה מעות יש לי ואין לי שולחני להרצותן (ר"ע, סנה' סח.). מי שיש לו פרוטה בתוך כיסו ירצנה לחנוני (רב נחמן, חול' פד.). שולחני היה (בלעם) שהיו מלכי גוים נמלכים בו כשולחני שהכל מריצין4 לו (מד"ר במד' כ; תנחו' בלק ד). — ובסהמ"א: לעבד שצוה המלך לקבל ממון מעבדי מלכותו ושימנה המעות וישקלם ויריצם5 (ר"י א"ת, חו"ה, הקד'). למה תרצדון וכו', היכן אתם מרצין דינכם (מדה"ג שמות יט יח, הופמן, 212). והרציתי לפניהם מלוגא דשטרי (חיד"א, מעגל טוב, 22). — ואמר הפיטן: מרד זד בעקולו, מה לי ולקולו, ולא הרצני בשקלו כנשען על מקלו (ר"י טוב עלם, ירדת להציל, קרוב' שבת הגדול). — *והִרְצָה דברים, סִפֵּר אותם כלם כאדם המרצה מעות6, aufzählen, erzählen; énumérer, raconter; to enumerate, tell: וכשבאתי והרציתי דברים לפני ר' יהושע אמר לי יפה אמרת (נזי' ז ד). וכשבאתי והרצתי דברים לפני ר' אלעזר בן עזריה אמר לי וכו' (ר' אילעאי, תוספת' פאה ג ב). ובאתי והרצתי הדברים לפני ר' עקיבא (שם מעיל' א ה). וכשבאתי והרציתי הדברים לפני ר' עקיבא זלגו עיניו דמעות (ר' יוחנן, ירוש' שקל' ה ב). ר' יהושע הרצה דברים לפני רבן יוחנן בן זכאי (ר' יוסי בר' יהודה, חגי' יד:). השכמתי ומצאתי הרוג אחד והייתי מטפל בו וכו' וכשבאתי והרצתי דבריו לפני חכמים, אמרו לי וכו' (ר"ע, שמח' ד לד). — ואמר הפיטן: גלו אי כפתור כהפקדו ידידים, גם הרצו דברים למסתולל וגדודים (ר"י טוב עלם, אז כארשת, זול' שבת הגדול). הרצה לפניו כל המשלח, והשיבו שלח נא ביד תשלח (יהודה בר מנחם, אני חומה, יוצר שבת הגדול). — ואמר המשורר: אין לעשות כי אם לספר כפי יכלי גדלו ולַרְצותו7 בפירוש ובכללים (ר"ש הנגיד, טובות לאל, בן תהלים, ששון, ס; שם, הברמן א, 53). — ובמשמ' נָאַם בפני הקהל, ובינ' °מַרְצֶה, ש"ז, מי שנוהג להרצות דברים לפני הקהל והתלמידים, Vortragender, Dozent; conferencier, professeur; lecturer, נוהג בספרות ובדבור.