ב. רָצָה


1 [שרש זה הוא רצא (ולא רעא) גם בארמ' שבתו"מ, ואמנם אפשר, שאין כאן שרש אחר אלא התפתחות עברית של א. רצה, שלא היתה ביתר השפות, ושאך כמלה שאולה עבר רצה-רצא אף לארמ' של יהודים.]

2 [במשמ' תשלום מעות ובמשמ' נאום.]

3 [עי' ב. רָצָה, הִפע'.]