פ"י, רְצָחוֹ, רָצַחְתָּ, רָצֹחַ, תִּרְצַח, יִרְצַח, — רצח את האדם, רצח אותו נפש, הרג אותו בכַונת זדון, morden; assassiner; to assassinate: לא תִרְצַח1 לא תנאף לא תגנב (שמות כ יג; דבר' ה יז). כאשר יקום איש על רעהו וּרְצָחוֹ נפש כן הדבר הזה (דבר' כב כו). הֲרָצַחְתָּ וגם ירשת (מ"א כא יט). הגנב רָצֹחַ ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל (ירמ' ז ט). אלה וכחש וְרָצֹחַ וגנב ונאף פרצו ודמים בדמים נגעו (הוש' ד ב). — וגם במשמ' הָרַג שלא בצדיה, או בנקמת הדם, totschlagen; tuer; to kill: וְרָצַח גאל הדם את הרצח אין לו דמים (במד' לה כז). כל מכה נפש לפי עדים יִרְצַח את הרצח (שם שם ל). לנס שמה רצח אשר יִרְצַח את רעהו בבלי דעת והוא לא שנא לו מתמל שלשם (דבר' ב מב). ועי' רֹצֵחַ. — ובתו"מ: ורצח גואל הדם את הרוצח, מצוה ביד גואל הדם וכו' דברי ר"י הגלילי, רע"א רשות וכו' מ"ט דר"י הגלילי, מי כתיב אם רצח, ור"ע, מי כתיב ירצח (מכו' יב.). סוף שאשתו עושה לו כשפים ורוצחתו (פסיק' רב', י הדברות קמייתא, קז:). אתה רצחת אחת, שש עשרה נרצחות יבואו לך (מדר' תהל' ג). — ובסהמ"א: מי יתן מותנו ביד אויבינו ולא נמות כמו נבלים לרצוח איש את אחיו ונחשבה לרוצחים כי רצחנו איש את רעהו (יוסיפון פרק עא). — ואמר המשורר: צביה אט עלי תושב ואל נא תרצחי הלך (רמב"ע, הענק ד, ברודי, שמה). סתו עבר ובא זמן האהבה ידידי קום שבה והיגון רצח בכסות ערבו (ר"י הלוי, פני אדם, זמורה ג, 371).

— נִפע', נִרְצָחָה, אֵרָצֵחַ, — נִרְצַח, רצחו אותו, נהרג בזדון: ויען האיש הלוי איש האשה הַנִּרְצָחָה ויאמר (שפט' כ ד). אמר עצל ארי בחוץ בתוך רחבות אֵרָצִֵחַ (משלי כב יג). — ובתו"מ: ירצח2 הרוצח במה שרצח (ר' יוחנן, ירוש' סנה' ז ג). אמר ליה הקב"ה לדוד וכו' אתה רצחת אחת, שש עשרה נרצחות יבואו לך (מדר' תהל' ג). — ואמר המשורר: אלך שבע ימים ולא אהיה כמו מתים בחייהם ולא נרצחו (משלם דאפיאירה, קו קו, ידיעות מכון שוקן ד, לא). הרוג בידי ילדי תמותה לא ביד, נרצח ולא שפך אנוש דמך (הוא, לבי לימים, שם שם, נז).

— פִע', יְרַצְּחוּ, יְרַצֵּחוּ, מְרַצֵּחַ, מְרַצְּׁחִים, — רִצַּח, הרג בזדון ובאכזריות: וכחכי איש גדודים חבר כהנים דרך יְרַצְּחוּ שכמה כי זמה עשו3 (הוש' ו ט). אלמנה וגר יהרגו ויתומים יְרַצֵּחוּ (תהל' צד ו). — ובינ' מְרַצֵּחַ, מי שדרכו לרצח, Mörder; meurtrier; murderer: הראיתם כי שלח בן הַמְרַצֵּחַ הזה להסיר את ראשי (מ"ב ו לב). איכה היתה לזונה קריה נאמנה וכו' צדק ילין בה ועתה מְרַצְּחִים (ישע' א כא).

— פֻע', תְּרָצְחוּ4, צורה מסֻפקה: עד אנה תהותתו על איש תְּרָצְחוּ5 כלכם כקיר נטוי גדר הדחויה (תהל' סב ד). — ואמר הפיטן: ואיך התרת לא תענון ורצחו (היתומים) במגדל אל (רסע"ג, זכור תבוסת, סדור רסע"ג, שכח).6

— הִפע', °הִרְצִיחַ, — גרם שאחרים ירצחו: וכתיב ולא תזנה ותוכל לקרות ולא תַזנה לא תנאף ותוכל לקרות לא תַנאיף לא תרצח לא תרצח7, כל המספיק כלי משחית לרוצחים כאילו הורג וכו' (ספר חסידים תתתתשכו).