ש"ז, —  א) מעשה הרוצח נפש, Mord; meurtre; murder: בְּרֶצַח1 בעצמותי חרפוני צוררי באמרם אלי כל היום איה אלהיך (תהל' מב יא). —  ב) כמו צֶרַח במשמ' צְרִיחָה2 וצעקה: בימינו היה הקסם ירושלם לשום כרים לפתח פה בְּרֶצַח להרים קול בתרועה (יחזק' כא כז). —  ואמר הפיטן: אי כה אמר כורת בפצח, בברית בין הבתרים כה יהיה לנצח, והן עתה בלעו עצמי ברצח (ר"א קליר, אי כה, קינ' ת"ב). עמיתך מערוף ברצח הזהיר היום בפצח (אלהים בהנחילך, יוצר ב שבוע', מחז' איטל' א, קנה.). כי כחציר ימלו וכדשאים, יהירים אשר ברצח חוטאים (ר' שמעון בר יצחק, תוכחת אהב, סדר א שבוע'). —  °ובצרוף מכות רֶצַח, מכות עד כדי המתת המֻכה, נוהג בספרות ובדבור.