ש"ז, — הורג נפש בזדון, ואף בשגגה Mörder; meutrier; murderer: את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הָרֹצֵחַ (במד' לה ו). ונס שמה רֹצֵחַ מכה נפש בשגגה וכו' ולא ימות הָרֹצֵחַ עד עמדו לפני העדה למשפט (שם שם יא — יב). ואם בכלי ברזל הכהו וימת רֹצֵחַ הוא מות יומת הָרֹצֵחַ וכו' גאל הדם הוא ימית את הָרֹצֵחַ (שם שם יו — יט). ולא תקחו כפר לנפש רֹצֵחַ אשר הוא רשע למות (שם שם לא). וזה דבר הָרֹצֵחַ אשר ינוס שמה וחי אשר יכה את רעהו בבלי דעת וכו' (דבר' יט ד). וכי ירדף גאל הדם אחריו ולא יסגרו את הָרֹצֵחַ בידו (יהוש' כ ה). ויתנו להם את עיר מקלט הָרֹצֵחַ את שכם (שם כא כא). לאור יקום רוֹצֵחַ יקטל עני ואביון ובלילה יהי כגנב (איו' כד יד). — ובתו"מ: רוצח שגלה לעיר מקלט ורצו אנשי העיר לכבדו יאמר להם רוצח אני (שביע' י ח). וכי מה ענין רוצח אצל נערה המאורסה וכו' מקיש רוצח לנערה המאורסה, מה נערה המאורסה ניתן להצילה בנפשו, אף רוצח ניתן להצילו בנפשו, ונערה המאורסה מרוצח, מה רוצח יהרג ואל יעבור, אף נערה המאורסה תהרג ואל תעבור (רבי, פסח' כה:). בגלעד שכיחי רוצחים (אביי, מכו' ט:). והיה חייב למות מיד אלא שרחמת עליו וגרשתו כדרך הרוצח בשגגה וגולה וכו' (מד"ר במד' כג).