*, ש"נ – שה"פ מן א. רָצָה, קבלת קרבן וכדו' לרצון: מפני מה אני מכשיר בהפשט וניתוח שהן לאחר הרציה, פוסל בצפון שהוא לפני הרציה (ספרא ויקרא נדבה פרק ז). — ואמר הפיטן: צא מרגיזה לרצייה, צא משמה לשליווה (ינאי, צא מאסירה, קרוב' בראשית, זולאי, ה). אשר קריאתך קרובה, אשר רצייתך עשויה (הוא, אשר אמרתך, קרוב' לתלת דפורענותא, שם, שד). רצית חגיגת יום זה תזכם לראות בבנין בחירת בית נויהם (רי"צ בר ראובן, אזהרות, כז:).