ש"ז, — תכונת הדבר הנרקב, Fäulnis; pourriture; putrefaction: יחשב לתבן ברזל לעץ רִקָּבוֹן נחושה (איוב מא יט). — ובסהמ"א: ומפני זהר השמש אשר יזהיר בכלי הזכוכית וכו' יבער צמר הגפן או הרקבון או הנעורת וידליקו כמו אש (ר"ש דונולו, חכמוני ליצירה א, סה:). אל תאיצו להאיר מחשכים בשביב רקבון עץ (אסף ו יט). — ואמר המשורר: יבין איש לב ונבון כי סוף כל רקבון ומעפר חצבנו ועדיו עתה שבנו (יצחק בן גיאת, מה יתרון, שעה"ש 21).