ב. רָקַק

°, קל לא נמצא.

– הִפע', °הִרְקִיק, – עשה רָקִיק, דק מאוד: ונתמנתה (הלבנה) על הכיעור על אשר מתחסרת מחצי החודש ועד מולדה, ומחסרת ומרקת ומרקקת כל חי המתמלא במלואה (ר"ש דונולו, חכמוני ליצירה ד). והעב יצטרך אל המתיך להרקיקו ויקל הדחותו (קאנון א ד כ ד). וכשיצאו אפרוחים תשבור מה שעזבה לשמש ותשקה אפרוחיה מה שבהם מהלחות ממה שיתיכהו השמש וירקיקהו (קלונימוס, בעלי חיים ה ג). ויפתח (היין) סתומי המקומות שנדבק בהם המותר וירקק המותרים העבים (רש"ט פלקירא, המבקש, לז).

– הִתפ', הִתְרַקֵּק, – נעשה רקיק, דק מאוד: כי הדבר כשיתקבץ יתגשם וירָאה אל החוש, ובהפך כשיתפזר עצמו יתרקק ויסתר מהחוש (לקוטי מקור חיים לרשב"ג ג כג).

חיפוש במילון: