רָאשׁ1, תוש"ז מ"ר רָשִׁים – מָךְ. אביון: הנקלה בעיניכם התחתן במלך ואנכי איש רָשׁ ונקלה (ש"א יח כג). שני אנשים היו בעיר אחת אחד עשיר ואחד רָאשׁ לעשיר היה צאן ובקר הרבה מאד וְלָרָשׁ אין כל כי אם כבשה אחת וכו' ויבא הלך לאיש העשיר וכו' ויקח את כבשת האיש הָרָאשׁ ויעשה לאיש הבא אליו (ש"ב יב א–ד). שפטו דל ויתום עני וָרָשׁ הצדיקו (תהל' פב ג). יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב, כפר נפש איש עשרו וְרָשׁ לא שמע גערה2 (משלי יג ז–ח). גם לרעהו ישנא רָשׁ ואהבי עשיר רבים (שם יד כ). לעג לָרָשׁ חרף עשהו (שם יז ה). תחנונים ידבר רָשׁ ועשיר יענה עזות (שם יח כג). טוב רָשׁ הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל (שם יט א). כל אחי רָשׁ שנאהו (שם שם ז). תאות אדם חסדו וטוב רָשׁ מאיש כזב3 (שם שם כב). עשיר וָרָשׁ נפגשו עשה כלם יי' (שם כב ב). עשיר בְּרָשִׁים ימשול (שם שם ז). נותן לָרָשׁ אין מחסור ומעלים עיניו רב מארות (שם כח כז). אם עשק רָשׁ וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל תתמה על החפץ (קהל' ה ז). – וכמו רֵישׁ, רֵאשׁ, עֹנִי: רָאשׁ עשה כף רמיה ויד חרוצים תעשיר (משלי י ד). – ובתו"מ: אחשורוש וכו', שהכל נעשו רשין בימיו (ר' חנינא, מגי' יא.). ראשך עליך ככרמל וכו' הרשים שבכם חביבין עלי כאליהו שעלה לכרמל (מד"ר ויקר' לא). עשיר ורש נפגשו, עשיר בתורה, רש בתורה, אמר אותו רש לאותו עשיר השניני פרק אחד וכו' דבר אחר, רש זה שהוא רש בנכסים וכו' עמד רש עם איש תככים אמר לו תן לי מצוה וכו' (שם שם לד). אתמול היה מסיח כעשיר וכו' ועכשיו הוא מסיח כרש (שם דבר' ט). אם ראית עשו בכרך הגדול שברומי עושק דלים וגוזל רשים והקב"ה משפיע לו שלוה, תראה בו מדת הדין (ר"י בר חנינא, שם קהל', אם עושק רש). – ובסהמ"א: אין רש יותר ממי שאינו שמח בחלקו (ר"י א"ת, מבחר הפנינים מו א, הברמן, עב). בהתאסף ראשי עם רשי תבונות לתקן תקנות או תקלות (שלמה בונפיד, פולמוס בנכבדי סרגוסה, קבץ על יד יד, כד). – ואמר הפיטן: כרש לפניו אתהלכה לפתוח בדבר הלכה (ר"י טוב עלם, אבא בחיל, סדר שבת הגדול). – ואמר המשורר: ראשה ומחזיק יד לרשיה (ר"ש הנגיד, הנה יחידתי, הברמן ב, 10). אשר יסלח עון עמו וייגע להועילם ויתן הון לרשם וכו' יהי אדון לראשם (הוא, בן משלי מד, אברמסון, 14). לא היה על כל תבל רש, גם לא נשמע נאקת גלה (רמב"ע, הענק א, ברודי, שו).