א. רקק

1, ממנו °הַרְקָקָה2, רַק, רַקָּה, רָקִיק, °רְקִיקוּת, °ב. רָקַק, רִקְרֵק.


1 [בערב' רַקַּ  رق, היה דק, כוש' רַקַקַ, אשור' רַקָקֻ, סור' רַקִיק (כבעבר' רקיק), אַרֵק, עשה דק מאד.]

2 [מהרקקת עצל הבטן (קאנון ג יג א א א).]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים