*, קל לא נמצא.

— נִפע', *נִרְתַּע, — נרתע האדם לאחוריו, חרד ונסוג לאחור, zurückschrecken; reculer; to recoil: ומביאים זכר של רחלים וכו' ומכה את הזכר ונרתע לאחוריו (פרה ג ג). ויעמדו מרחוק, חוץ משנים עשר מיל, מגיד שהיו ישראל נרתעים לאחוריהם שנים עשר מיל וחוזרין לפניהם שנים עשר מיל (מכי' יתרו, מסכ' דבחדש ט, עא:). יצרנהו כאישון עינו, הולכים י"ב מיל וחוזרים י"ב מיל על כל דבור ודבור ולא היו נרתעים לא מקול הקולות ולא מקול הלפידים (ספרי דבר' שיג). והם תוכו לרגליך, אע"פ שנרתעים לאחוריהם י"ב מיל וחוזרים י"ב מיל ישא מדברותיך, כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שם שם שמד). עולה הייתי במעלה אדומים וראיתיו (את הירח) רבוץ בין שני סלעים, ראשו דומה לעגל, אזניו דומות לגדי, ראיתיו ונבהלתי ונרתעתי לאחוריי (ירוש' ר"ה ב א). היה אבינו יעקב נותן את המקלות בשקתות המים והיתה בהמה באה לשתות ורואה את המקלות ונרתעת לאחוריה וכו' (מד"ר בראש' עג). שלשה דברים שמע משה מפי הגבורה ונבהל ונרתע לאחוריו (פסיק' ר"כ, שקלים, כ.). — ובהשאלה, נרתע האדם מחטא: הוי נרתע מחטא הקל שלא יביאך לחטא חמור (דא"ז ב). — ובסהמ"א: וכשיפטר מרבו לא יחזור לו לאחוריו אלא נרתע לאחוריו ופניו כנגד פניו (רמב"ם ת"ת ה ו). לא נסוג אחור לבי מדעותיהם ולא נרתעו רגלי מלפסוע אחר פסיעותיהם (מנחת קנאות, קופמן, 5). ואני בראותי פניו (של הגבור שראה בחזון) נבהלתי ונרתע לבי בקרבי (ר"א אבולעפיה, ספר האות, עטרת צבי לכבוד גרץ). — ואמר הפיטן: למאד נרתעתי, נבהלתי ונחפזתי (רשב"ג, שתי רעיוני, ביאליק-רבניצקי ב, 134). — ואמר המשורר: לגאונו פי תבעת ולשוני נרתעת פליאה היא מני נשגבה לא אוכל (ר"י נגארה, ידמה נוד, עולת תמיד, פזמ', צ).

— הִפע', *הִרְתִּיעַ, — הרתיע הנחש, הרתיח, השמיע קול רתיחה מחריד, החריד לאחור, zischen, zurückschrekken; siffler, rebuter; to hiss, frighten away: לא אמרו (שאין אדם מפסיק תפלתו) אלא (אם הנחש) כרוך אבל אם היה מרתיע ובא כנגדו הרי זה מסתיר מלפניו ובלבד שלא יפסיק את תפילתו (ר' אילא, ירוש' ברכ' ה א). ר' ינאי היה יושב ודורש בפתח עירו, ראה נחש מרתיע ובא (מד"ר בראש' י). — והרתיע הנחש את עץ הדעת וכו', זעזע אותו: פחז כמים אל תותר וכו' זעזעתה הרתעתה פרחה חטא ממך (רבי אלעזר המודעי, שבת נה:). עמד (הנחש) ונגע באילן בידיו וברגליו והרתיעו עד שנשרו פירותיו לארץ (אדר"נ א). כיון ששמעה הרשעה כך אמרה להן הפשיטו לו (לר' ישמעאל) צורת פניו וכו' צעק צעקה גדולה והרתיע את העולם כלו (מדרש שה"ש א ג, גרינהוט, ד:). — והרתיע החנוני את המדה, הניע אותה לאחור: אין החנוני רשאי לא להרתיע1 את המדה ולא להקפיצה ולא להטותה על צידה (תוספת' ב"ב ה ה). לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה, במדה זו מדידת קרקע וכו' במשקל שלא יטמין משקלותיו במלח ובמשורה שלא ירתיח2 (ת"ר, ב"מ סא:, ב"ב פט:).

— ובמשמ' פ"ע, הרתיע אדם מלפני הנחש וכדו', נרתע מלפניו ונסוג אחור: היו מהלכין בדרך ואחד בא כנגדן אמר אחד מהן הריני נזיר שזה פלוני וכו' בש"א כולם נזירים וכו' הרתיע לאחוריו אינו נזיר (נזיר ה ה-ו). מעשה בר' אליעזר שהיה יושב על גבי ספסל שספר תורה נתון עליו והרתיע מלפניו כמרתיע מלפני הנחש3 (ירוש' ברכ' ג ה). שמע קול קרנות והרתיע, הגפת תריסין והרתיע, צחצוח חרבות ומים שותתין לו על ברכיו חוזר (סוטה מד:). — ובסהמ"א: וראה דוד חרבו של מלאך המות והיה מרתיע בכל איבריו עד יום מותו (פדר"א מג). אדם שמדבר לפני מי שגדול ממנו בשר ודם מרתיע גופו ומזדעזעין איבריו, המדבר לפני מלך מלכי המלכים ברוך הוא על אחת כמה וכמה שידבר באימה וביראה וברתת ובזיע (סדר אליהו רבה ט, איש-שלום, 46). מה לך אתה נבהל עבד נאמן, מה לך אתה מרתיע, וכו' אם אני לא אבהל מי הוא שיבהל, אם אני לא ארתע מי הוא שירתע (היכלות ג, אוצר מדרשים, 112). בשעה שבנה שלמה בהמ"ק וכו' מה עשתה בת פרעה, הכניסה לו על מטתו כמין רקיע של נחושת וכו' ועברו עליו ארבע שעות ביום שלא עמד ולא קרב תמיד של שחר וכו' מה עשה ירבעם, קבץ כל שבטו של אפרים והשכים לפתחו של שלמה להרתיעו וכו' וז"ש הכתוב כדבר אפרים רתת וגו' כשנרתע אפרים והגיד על התמיד ששהה4 (רש"י, אב' ב ד). היציאות המתחדשות בשרשי האזניים אין צורך בהם כפי רוב הענינים שתרתיעם ותמנעם בתחלות הראותם כשאר המורסות (פרקי משה ג, ח:). היו מפחדין ומרתיעין ממלאכת שמים ויריאין עד למאד מן העונש (גנזי מצרים, הלכות ס"ת, לא). קדמו אתמול מכתבים שנים וכו' על דברת השמועה הרעה ההגיעה והרתיעה וכל לב הכניעה והכאיבה וכל עין הדמיעה (ד"ה של יהודי מצרים וא"י ב, יעקב מַן, 81). נח הלב ושקט הנפש מהזועות מאד מזעזעות ומרתיעות (שם שם, 130). יש שם כעין בית יד או מין יתד העשוי כעין מפתח ובו מרתיעין את הגלגל ומחזירין אותו לאחור (רפאל מלדולה, שו"ת מים רבים או"ח לא). — °וברפואה, הרתיע את הפצע, גרם לנסיגת הפצע והקטנתו, ובינו' מַרְתִּיעַ, חמר המרתיע את הפצע: המורסות החמות ראוי שתקרב אליהן בהתחלה מה שירתיע ויקרר ויקבץ החלקים, ואחר זה תמזג המרתיעים במרפים (קאנון א א א). וגם ירטה על המצח המרתיעים וכו' ואלו הם המרתיעים כמו קלפת אבטיח וכו' (שם ג ג א ז). והתחבושת הזה במרתיעי' ואח"כ במתיכים  (נרבוני, ארח חיים, בחליי החזה ב, כ"י ביהמ"ד שכטר). שכל כאב או התלהבות העינים בתחלתו צריך למרתיעים (טוביה כ"ץ, מעשה טוביה, בית חדש י, ק.).

— הָפע', °הָרְתַּע, — הרתע, הפצע, הרתיעו אותו, שָׂמוּ מרתיע עליו: תושם קרני המציצה עד שתמשוך הליחה המזקת מתוך הגוף לחצוני העור ולא איעץ להרתיע לעולם אלא בפלא שזה תורתע הרתעה כשלא יהיה שום כאב ויהיה הגוף נקי (פרקי משה ג).