רָטַע

*, קל לא נמצא.

— הִפע', *הִרְטִיעַ, — כמו הרתיע, רעד ופחד: עד שלא יגמור צורת הוולד יפה היא מרטעת1 וצווחת (ילמדנו, מובא בערוך).



1 [ומפרש בערוך: כמו מקרטע, ואינו נכון. אלא היא לשון מרתעת מן רָתַע, ועי' שם.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים