רֶטֶט

ש"ז, — זעזוע, פחד, Schreck, Erschütterung; effroi, choc; terror, shock: רפתה דמשק הפנתה וְרֶטֶט1 החזיקה צרה וחבלים אחזתה כיולדה (ירמ' מט כד). — ובסהמ"א, גם במשמ' כאב הפרקים2: מרעש לכל כסת כי תפול על השכם בהמון ורטט (קטע כ"י מס' הגלוי לרסע"ג מהגני'). חולה מוטל על ערש דוי ימים רבים בחולי הרטט שהוא כאב הפרקים (ש"ט טורטושי, בתחלת ספר השמוש, כ"י ביה"ס בודליאנה). מחמת הפכיותם יקרה בלבול התנועה הנקראת אצל הרופאים רעד ורטט ופלצות (ר"י מוסקאטו, נפוצות יהודה ג). — ואמר הפיטן: קצין ורש ואיש תככים רטט החזיקו וכמים נשפכים (משה בר קלונימוס, מקול מפולת, סדר אחרון פסח). — ואמר המשורר: פה לא יבא חת, לא יעדה כל רטט (יל"ג, הוי אח, שירי יל"ג א, 167). 



1 [וכתב ריב"ג: הוא כאב הפרקים והידים והרגלים והוא כמו כדבר אפרים רתת (שרשים, רטט). ואמנם אין להסתמך על הדמיון אל רתת (הוש' יג א), שהיא שם מלה מסֻפקת, ועי' ערך רְתֵת.]

2 [כפרוש ריב"ג לפסוק, עי' בהערה הקודמת.]

חיפוש במילון:
ערכים קשורים