ש"ז, — מותר, יתר, מה שנשאר, מי שנשאר, Rest; rest(e): וּשְׁאָר עץ יערו מספר יהיו ונער יכתבם (ישע' י יט). בשלש שנים כשני שכיר ונקלה כבוד מואב בכל ההמון הרב וּשְׁאָר1 מעט מזער לוא כביר (שם יו יד). והכרתי מן המקום הזה את שְׁאָר הבעל (צפנ' א ד). ובימי ארתחששתא כתב בשלם מתרדת טבאל וּשְׁאָר כנותו על ארתחששתא מלך פרס (עזר' ד ז). ויבן העיר מסביב מן המלוא ועד הסביב ויואב יחיה את שְׁאָר העיר (דהי"א יא ח). — ושאר ישראל, שאר העם שישוב אל האלהים במושג נבואי, גם בש"ע הסמלי שאר-ישוב: ויאמר יי' אל ישעיהו צא נא לקראת אחז אתה וּשְׁאָר ישוב בנך (ישע' ז ג). והיה ביום ההוא לא יוסיף עוד שְׁאָר ישראל ופליטת בית יעקב להשען על מכהו ונשען על יי' קדוש ישראל באמת שְׁאָר ישוב שְׁאָר יעקב אל אל גבור כי אם יהיה עמך ישראל כחול הים שְׁאָר ישוב בו (שם י כ-כב). — ושאר בסוף רשימת דברים, מה או מי שלא נזכר עד כאן: בשושן הבירה הרגו היהודים ואבד חמש מאות איש וכו' בִּשְׁאָר מדינות המלך מה עשו (אסת' ט יב). וּשְׁאָר היהודים אשר במדינות המלך נקהלו ועמד על נפשם (שם שם יו). ובשנה השנית וכו' החלו זרבבל בן שאלתיאל וישוע בן יוצדק וּשְׁאָר אחיהם הכהנים והלוים (עזר' ג ח). ויאמר להם זרבבל וישוע וּשְׁאָר ראשי האבות לישראל (שם ד ג). וּשְׁאָר העם וכו' מחזיקים על אחיהם (נחמ' י כט-ל). ועמהם הימן וידותון וּשְׁאָר הברורים (דהי"א יו מא). וּשְׁאָר דברי שלמה הראשנים והאחרונים הלא הם כתובים על דברי נתן הנביא (דהי"ב ט כט). — ושֵם ושאר במשמ' זרע שישאר מאדם: והכרתי לבבל שם וּשְׁאָר ונין ונכד (ישע' יד כב). — ושאר רוח2 במשמ' כזו: על כי יי' העיד בינך ובין אשת נעוריך וכו' ולא אחד עשה וּשְׁאָר רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלהים ונשמרתם ברוחכם ובאשת נעוריך אל יבגד (מלא' ב יד-יה). — ובתו"מ, בסמ' אל ש"ע, שאר נכסים, שאר ירקות: אחד ממאה ממה שיש כאן הרי בצד זה מעשר ושאר מעשר סמוך לו (דמאי ה א). זרע לוף העליון, זרע כרישים וכו' ושאר זרעוני גנה שאינן נאכלין פטורין מן המעשרות (מעשר' ה ח). שמנה שרצים האמורים בתורה הצדן והחובל בהן חיב ושאר שקצים ורמשים החובל בהן פטור (שבת יד א). שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות, הלילה הזה מרור (פסח' י ד). ומברך עליה שמנה ברכות על התורה ועל העבודה וכו' ועל שאר התפלה (יומא ז א). ועל זדון טמאת מקדש וקדשיו שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים מכפרין, על שאר עברות שבתורה וכו' שעיר המשתלח מכפר (שבוע' א ו). שבעה שבטים שחטאו מביאין שבעה פרים ושאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר (ר' יהודה, הור' א ה). כל המנחות וכו' טעונות שלש מתנות שמן וכו' ושאר השמן נאכל לכהנים (מנח' ו ג). ומה אתה מקיים וימירו את כבודם בתבנית שור, בשור של שאר ימות השנה, ת"ל אוכל עשב, אין לך מנוול ומשוקץ כשור בשעה שאוכל עשב (ר"ע מד"ר שה"ש, לסוסתי). — *ועם כל, כל שאר הדברים: איני כשאר כל אדם, אסטניס אני (רבן גמליאל, ברכ' ב ו). ולא יאמר אדם לחבירו בירושלים הילך יין ותן לי שמן וכן שאר כל פירות (מע"ש א א). ושאר כל הנשים מותרות לבעליהן וליבמיהן (יבמ' ט ב). תלקה הירך תחלה ואח"כ הבטן ושאר כל הגוף לא פלט (סוט' א ז). וטיט היון וטיט היוצרים וכו' ושאר כל הטיט (מקו' ט ב). בן שחלק ואשה שנתגרשה הרי הן כשאר כל אדם (ת"ר, ב"ב מז). — *ובלי ש"ע אחר, הַשְּׁאָר: נטל מקצת פאה וזרקה על השאר (פאה ד ג). המסלת קב או קבים לסאה לא יאבד את השאר (תרומ' יא ה). הניף והגיש קמץ והקטיר והשאר נאכל לכהנים (סוט' ג ב). נותן לזה מנה ולזה מנה והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו (ב"מ ג ד). במה דברים אמורים בדיני נפשות, אבל בדיני ממונות תתקים העדות בשאר (ר' יוסי, מכות א ח). ירד (הנכרי) לבור מה שבבור אסור והשאר מותר (ע"ז ד ח). ועי' שְׁיָר. — ואמר המשורר: צפון וימין את שאר נפשי עלי כנפי שלומותי לך ישאו (רמב"ע, עד מה בגרון, ברודי, י). — °בין השאר, בין דברים אחרים, נוהג בדבור. — °ובהשאלה, שאר ירקות (ע"פ תו"מ) במשמ' כל מיני דברים שלא פֹרטו, נוהג בדבור. — °ושאר רוח, במשמ' יתרון רוח, רוח יתרה, נוהג בספרות ובדבור, על פי הבנה זו בכתוב. — °וברבוי, שְׁאָרֵי, כמו שְׁאָר:  אכן אם טען אין לו מחמת שהפסיד בסחורה או שאין משלמים לו אחרים ג"כ או שארי טענות גרועות כגון שנתן לנדן בנו או בתו, אז יהיה מוחרם מיריד ליריד (פנקס ועד ארבע ארצות, שנת שפ"ד, היילפרין, 48). ובמותרות אם הניח בעלה קרקעות היא קודמת וכו' אבל במטלטלין היא כמו שארי בעלי חובות לקח' חלק כחלק (שם, שנת ת"ד, שם, 70) . ובדבר הוצאות שמוציאים פה לובלין לרטובינאל ביומא דשוקא וכו' מכל זה פטורים אנשי ליטא יצ"ו, וכן מכל שארי הוצאות (שם שם, 72). אמנם בשארי ירידים או בשארי קהלות שלא בירידים אין בכח שום נושה להוציא חובו הנ' (שם, שנת תכ"ח, שם, 112). כי חפשי וחירות ניתן להם ושארי מיני יפויים (שם, שנת תפ"ז, שם 306). עוררנו אותו שיחיש וימהר להדפיס השו"ת הנ"ל עם השארי שו"ת אשר חבר (שם, שנת תקי"ב, שם 373).